גזר דין בתיק ת"פ 9994-01-12

1.         הנאשמים 1, 3, 4  ו - 5 (נאשמת 2 נמחקה מכתב האישום) הודו והורשעו, ביום 24.1.13, בשורה של עבירות נגד הסביבה, כדלקמן:

-           ניהול עסק בניגוד לתנאים שהותנו ברישיון העסק;

-           זיהום מים;      

-           הזרמת שפכים המכילים מלחים, מתכות ומזהמים אחרים בריכוזים חורגים

            העלולים לזהם מקורות מים ואי התקנת והפעלת תשתית למניעת זיהום;

-           הפרה ו/או אי קיום תנאים בהיתר רעלים, והנאשמים 3-5 הורשעו גם בהפרת חובת פיקוח בנדון.

2.         הנאשמת 1 הינה חברה פרטית העוסקת בהכנת גלילים וגלופות להדפסה (להלן: " המפעל"). עסק כגון דא טעון רישוי, כאשר הרשיון שהיה ביד המפעל קבע ריכוזים מירביים למזהמים בשפכים, בהם לא עמד המפעל, כפי העולה מבדיקות שנערכו למפעל, פעם אחר פעם.

3.         הנאשם 3 הוא מנהל החברה ובעל המניות העיקרי בה; נאשם זה אף שימש מנכ"ל המפעל ומנהלו בפועל, ובעל היתר הרעלים שניתן למפעל.

4.         הנאשם 4 היה מהנדס המפעל בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, ובחלק מן התקופה אף כיהן כאחראי רעלים במפעל. הנאשם 4 הוא גמלאי כיום, ואין הוא עובד במפעל מזה מספר שנים, מאז פרש לגמלאות.

5.         הנאשם 5 היה אחראי הרעלים במפעל, בחלק אחר, מזערי - יחסית - לתקופה הרלוונטית המשתרעת על פני סעיפי כתב האישום.

6.         כתב האישום הוגש לבית המשפט בחודש ינואר 2012. כבר עתה ניתן לומר, לשבחם של הנאשמים, כי לא נקטו סחבת בכל הקשור לבירור כתב אישום זה, ומיד עם הגשתו החלו - ללא שהי או פהי - בניהול משא ומתן קדחתני, שבסיומו הודיעו, כבר בישיבת ההקראה הראשונה, ביום 25.10.12, כי הם מודים בעבירות המיוחסות להם, בכתב האישום המקורי.

הנאשמים ביקשו, במעמד אותה ההקראה, לבחון אפשרות אי-הרשעתם בדין, ברם כרו אוזן להערות בית המשפט בענין, ובישיבה הבאה, ביום 24.1.13, נסוגו ממשאלתם זו, כפי הראוי, הודו והורשעו בדין, על אתר, והצדדים נפנו לטעון לעונש.

7.         דא עקא, שההתנהלות המשפטית המופתית של הנאשמים, כמתואר בתמצית לעיל, עומדת בסתירה להתנהגותם הפלילית, מי יותר ומי פחות, אשר באה לידי ביטוי בשורה של עבירות קשות, כל אחת מהן חמורה כשלעצמה, נגד הסביבה.     

אדרבא: בעוד שרק הגשת כתב האישום דנא ניער את הנאשמים מרבצם והביאם לקחת אחריות על מעשיהם, הרי שהתראות, דגימות, ביקורים במפעל ושימועים, החל משנת 2004 ועד לשנת 2010, משך שש שנים לא תמימות - לא גרמו להם לחוס על כדור הארץ.         

פעם אחר פעם, ולאורך השנים הללו, נשפכו על ידי המפעל מזהמים שונים ומשונים - כסף, נחושת, מנגן, עופרת, ניקל, כרום ועוד כהנה וכהנה - אל הביוב, בחריגות שנמדדו החל מפי כפעמיים הכמות המותרת, ועד לפי כמה עשרות או אפילו מאות, מן הריכוז המותר לשפיכה.          

8.         אין צורך להכביר מילים על החומרה שבשפיכת מזהמים כגון אלו הנזכרים לעיל אל מערכת הביוב, ועל הנזק הרב שנגרם - אם בפועל ואם בכוח - למי השתיה, או למצער - למי ההשקיה של שדות היבולים החקלאיים, ה"מתובלים" בניקל או כרום, בנחושת או מנגן, או שאר חומרים.